כבר 16 שנה שאנחנו בחווה מטפלים בשלל אוכלוסיות, כאשר נתח גדול מהם הוא ילדים ונוער בסיכון.
מידי פעם, אעלה בבלוג הזה פוסטים על היתרונות ברכיבה הטיפולית, ואתם מוזמנים בחום לשאול מה שבא לכם.
אז מספיק עם ההקדמות. נתחיל בעבודה מיד :)
מבין כל היתרונות ברכיבה הטיפולית לילדים ונוער בסיכון, החשובים והבולטים מכולם מבחינתי הם:
א- הדף החלק שהסוסים מעניקים לכל אחד.
ב- הצגת מראה אובייקטיבית, אך לא ביקורתית.
לסוסים, מצד אחד, בכלל לא אכפת מי זה שמגיע אליהם. לא אכפת להם מה עברתם ולאן אתם הולכים עם זה. לא אכפת להם מה עשיתם פעם. לא אכפת להם, אם אתם יפים או יפים יותר ומה ההישגים שלכם. הוא יתייחס אליכם כשווה בין שווים כי מבחינתו זה בדיוק המצב.
מצד שני, הסוס משמש כמראה וישקף את מה שהוא מרגיש.
נשמע כמו סתם מילים באוויר, אני יודעת. אני אסביר ואדגים.
הסוס, מרגיש למשל, אם אני לחוצה מאוד היום, כי הוא מתרגם את זה בשפה שלו, ללחץ שעלול לבוא ממני אליו.
אם אני נראית לו כמו לחץ, הוא ירגיש לחץ ויפעל בהתאם.
אם מוצבת לי מראה כזו, אני יכולה להאשים את הסוס ואת כל העולם: למה הוא לא הקשיב לי, הציוד לא טוב, מזג האוויר לא מתאים היום, היה לי בוקר נורא וכו'. או שאני יכולה בעזרת המטפל להבין, שהסוס בסך הכל קרא אותי והרגיש אותי היטב, ולכן הגיב ככה.
מכאן, יש לי אפשרות וכלים, להפסיק להאשים את העולם, להקשיב פנימה, ולנווט לעצמי דרך: איך אני משנה את עצמי כך שמה שאני משדרת אל העולם/ אל הסוס, ייתן לי את התוצאה שרציתי.
אותו הדבר בדיוק יקרה אם חסרה לי אסרטיביות ואני לא יודעת לעמוד על שלי. הסוס ירגיש את זה ויעשה מה שנראה לו לנכון. למה?? שוב, העולם לא אשם. רק אני אחראית למה שאני משדרת ואני יכולה ללמוד מה לעשות עם זה.
מה לגבי הססנות, חוסר ביטחון עצמי, פחדים, כעסים, תסכולים, ועוד אלף קשיים שכל אחד חווה בחיים האלו?? אותו כנ"ל בדיוק.
הסוס מראה לי מי אני עכשיו ובאותה נשימה, בעזרת תיווך המטפל, הוא גם מלמד אותי לקחת אחריות ולשנות את הנתיב הזה.
זהו להפעם. אני פה לשאלות ומחשבות שלכם…
שלכם, יעל